<h1>יחוסי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך אבא חנן תלמידו של ר' אליעזר הגדול</h1>
<h2>דף צה:</h2>
אבא חנן תלמידו של ר' אליעז' הגדול בכמה מקומות הוזכר ובכל מקום דבריו בש"ר אליעזר בהאשה רבה בסוף גמ' מי שהלכה אשתו למדינ' הים תניא אבא חנן אומ' מש"ר אליעז' איסור קל היא אשת איש, ומפ' אבא חנן לברית' דאין שכיבת אחותה אוסרתה דאי מדינא דהא הרי תאסר מק"ו ומה במקום שבא על איסור קל ומה היא הקולא שאין האוסרה אוסרת כל ימיו דאם תתאלמן או תתגרש הרי אוסרה התירה נאסר האוסר, היינו בעל, מקום שבא על איסור חמור שהאוסרה אוסרה כל ימיו אינו דין שנאסר האוסר ת"ל אותה שכיבת' אוסרתה ואין שכיבת אחותה אוסרתה ומסקנ' התם דהל' כר' יוסי דאמ' אף שכיבת חמותה אין אוסרת אשתו עליו, דמסקינ' ההיא דעבר איסורא מחמתיה אתייה רב יהוד' [ונגדיה] א"ל אי לאו דאמ' שמו' הל' כר' יוסי אסרתה עלך לאיתתך איסורא דלעלם, אבל בירושלמ' פ' האשה רבה [פ"י ה"ו] מסיק אמי אבוי דר' שמו' בר אמי בש' רב יהוד' הל' כר' שמעו' דמילתיה דר' יוסי בגמ' דידן היא הת' בירושלמ' ר' שמעו' ומסיק הת' אתא עובדא קומי ר' מנא ואפיק לא דהוא סבר כר' יהוד' אלא שהיתה מרגלת לבא אצלה ונר' דהא דאסר ר' מנא משום רגילות לפי שבסוף כיצד אשת אחיו [כ"ו ע"א] על ההיא דהנטען דתנן הת' וכולן מותרות לבניהן ולאחיהן ופרכי' הת' מאי שנא מהא דתנ' הנטען מן האשה אסור באמה בתה ואחותה, ומשני נשי לגבי נשי שכיחן דאזלון וכו' אלמ' דרגילות זו עם זו אסרו חכמי' וה"ה כאן. ואע"ג דבתוספת' דיבמות פ' שני נכרים שקדשו (שני אחים) [שתי אחיות פ"ד ה"א] איתא לבריית' והכי איתא הנטען מאשה הרי זה לא ישא אמה בתה ואחותה ואם כנס לא יוציא התם דאכתי לא עבר עבירה איסור חמות דהא פנויה היתה אבל כאן שכבר היא חמותו ועבר העבירה והיא במקום שרגילה לבא אצל בתה לכך נר' דבכה"ג אפי' כנס יוציא. ובכמה מקומות הוזכר אבא חנן מש"ר אליעז' בההיא דיש נוחל' [ב"ב קי"ט ע"ב] בבית המדרש היו יושבין ובאו ועמדו לפני כולן בהל' דבנות צלפחד ופליג אר' יאשיה דדרש ותעמדנה לפני משה וכו', דא"ר יאשיה (היו) [וכו' אלא] סרס המקרא ודרשהו. ובכמה מקומות בבריית' חולקין וכבר כתבתי למעלה כי יאשיה ור' יונתן תלמידי ר' ישמע' ותלמידי ר' יהוד' בן בתיר' היו והיה אבא חנן חבר להן כי ר' ישמעאל ור' יהוד' בן בתיר' חברין לר' אליעז' היו ואע"פ שר' אליעז' זקן מהן היה כמו שכתב' למעלה בסדר זעירא ואע"פ שדבריו בש"ר אליעז'. גר' בשלהי פ"א דמס' נידה [י"ב ע"ב] ת"ר אשה שאין לה ווסת אסורה לשמש ואין [לה] לא כתובה ולא פירות ולא בלאות ולא מזונות ומוציא ולא יחזיר עולמית [דברי ר' מאיר], ר' חנניא בן אנטיגנס אומ' משמשת בשני עדים, משום אבא חנן אמרו אוי לו לבעלה, ומסקנא איכ' דאמ' לר' מאיר קאמ' דאמ' אין לה כתובה, ואיהו סבר דיש לה, ואיכ' דאמ' לר' חנניא בן אנטיגנס קאמ' דמקלקל' ליה. וההיא דלעיל דפליג אר' יאשיה דאמ' בבית-המדרש היו יושב' [ב"ב קי"ט ע"ב], מסקנא דפלוגתיה אי חולק' כבוד לתלמיד במקום רבו או לא ופסקי' היל' היכא דפליג ליה רביה כבוד חולקין היכא דלא פליג אין חולקין. ורב היה חולק כבוד לרב כהנא ולרב אסי כדאיתא בפרק חבית שנשברה [שבת קמ"ו ע"ב], רב אכרוזי אכריז בי סדיא מישרא שרי ומשום כבוד רבות' לא ישבנו עליהם ומנו רב כהנא ורב אסי.
